רוב האנשים מאמינים שטבעו של כל אדם נקבע על ידי אלוקים, ורוב אחר חושב שטבעו נקבע באופן גנטי.
רוב שלישי מאמין שאיכשהו שני הדברים עובדים ביחד, ובעיקר הגנטיקה של כל אדם היא זאת הקובעת את צורתו, אופיו ואף את אשמתו או חפותו של כל אדם.
הרוב המוחלט אינו מבין באמת מהי גנטיקה או את חלקה בהיווצרותו של כל אדם המסוגל להגיד " אני חושב, אני עושה, מדבר ומרגיש.אני מודע".
לאחרונה התבשרנו שנמצא הגן שאחראי לקמצנות. שאלת תם: האם אפשר שקמצנות הינה תכונה אופיינית למי שיציבתו מכווצת ודחוסה? לא לשווא ההפוך לקמצנות נקרא 'רוחב יד'.
גנטיקה היא בסך הכול תכנית. כמו שירטוט מדויק להפליא, תג לתג כקוצו של יוד ועד לפרטיה הקטנים ביותר של קתדראלה רבת פאר, עצומה,מעשה הפסיפס הגדול שביקומנו. משהו כמו גוף האדם וטבעו.
הקתדראלה שעתידה לקום משורטטת על הנייר בידיו של האדריכל הראשי, ועד שתרקום עור וגידים ותהפוך לבניין שאנשים נכנסים ויוצאים בו ורוח אלוהים שורה עליו ייתכנו כמה שינויים, טעויות קטנות של פועלים, כרכוב או משטח אבן שלא עמד במבחן הלחצים, וכבר הבניין שונה מן התוכנית, וזה ברור שכך ייקרה ומובן לכולם, ומקובל עלינו כל עוד לא נוצרות הגזמות פרועות כמו עקמימותו וארעיותו הנצחית של מגדל פיזה.
כלומר, אם לאדם כלשהוא יש עקמת, אין הדבר נובע מיד אלוהים בהכרח, ואין הדבר נובע מסיבות גנטיות. אפשר שהדבר נובע מתקלה כלשהי בשלבים המרובים שבין תכנית ותוצאה סופית. אפשר שרמז כלשהו על סוג הליקויים נמצא בחקר הריבוזומים, והבנה מלאה בעתיד על הסיבות לשינויים בהוראות התכנית הגנטית.
הגורם השכיח ביותר לכל סטייה של שלד העובר בהתפתחותו מן התכנית הגנטית אותה עיצבו יחד הכרומוזומים של הוריו הוא חינוך היציבה של האם אשר בגופה נהרה התינוק. ולאחר מכן חינוך היציבה המקובל במשפחה, בעדה, בלאומיות האתנית שלתוכה נוצק כל אדם.
גוף האישה הוא התנור בו נאפה הבצק הגנטי לאדם. לחצים פיזיים של הסביבה על תהליך ההיריון שהופכים ללחצים פיזיים של שרירי האם על הרחם, מסוננים על ידי השלייה באופן כל כך מוצלח עד שאינם משפיעים כלל לרעה על העובר בכל שלבי ההיריון הטבעי. אם היה זה אחרת לא היינו שורדים את האבולוציה. עמוד השדרה המוח ומערכת העצבים אינם בהכרח ניזוקים אף במקרים חמורים כמו מעידה קשה של רועה בהריון במרעה או באוהל, או אצל אישה הרה שחוותה תאונת אופנוע אך נותרה עומדת על רגליה ביציבות.
על טיבעו של ההיריון אצל הרועה הבדואית שמעולם לא למדה קרוא וכתוב תעיד הסטטיסטיקה היבשה של המחקר הדמוגראפי. הן בכושר הפריון והן בתפוצת העקמת הנמוכה בקרב נשים בדואיות וילדיהן לאורך חמישים השנה האחרונות בנגב, לעומת תפוצת העקמת וההפריה המלאכותית בקרב נשים יהודיות שהן ילידות הארץ מדור שני ובוגרות חוק לימודי חובה והשכלה גבוהה.
קבוצת בקרה: נשים בדואיות בוגרות תיכון וילדיהן.
מים שקטים חודרים עמוק, וגם רחוק.
הישיבה בכיסא בשנות הצמיחה וההבשלה המינית משפיעה מאוד על היציבה של האימהות לעתיד.
הכיסא הוא גורם חיצוני שנמצא בקשר מתמיד עם גופה של הילדה לאורך שעות ארוכות כל יום, ככל שדורשת תכנית הלימודים של חוק לימודי חובה. 15000 שעות מלאות של ישיבה בכיסא בין כתלי הכיתה בלבד מא' ועד בגרות, במקביל לתהליך ההבשלה והתפתחות הזהות המינית , ואז נופל הפור לראשונה ונקבע מי תמשיך לתרום למאגר הגנטי ומי לא. מי עקרה גנטית ומי עקרה מחמת לקויות יציבה, ומי פורייה ללא כל תמיכה.
לאחר מכן בא תורו של חינוך היציבה בסביבת העבודה. האם ההיריון אצל מורה שעבודתה נחלקת בין ישיבה ועמידה בכיתה כרצונה שונה באיכותו מבחינת היציבה מהריונה של אם שהיא פקידה של קבלת קהל ועובדת בישיבה בלבד? האם יש קשר בין עקמת ובין אי פריון? האם ניתן לאמור שאישה העובדת בישיבה במשרה מלאה ראויה לפיצוי יתר על שימוש בכיסא כעמדת עבודה ,כיוון ששבעים אחוז מאובדן ימי העבודה במשרד החינוך כבכל מקום עבודה אחר הוא בשל בעיות גב, שלד ושרירים?שחיקה כללית?
כאמור , גנטיקה היא חלק מאוד קטן בסיפור של ההיריון, או התפתחות השלד אצל התינוק.
לא ניתן להפריך קביעות אלו, מופרכות ככל שתשמענה, משום שלא קיים ידע אקדמי רב על היציבה כתורשה התנהגותית, לא קיים מחקר ומיפוי, לא קיים מושג מוכר לכל שנקרא חינוך יציבה. ולעת עתה, גם לא הכרה מוסרית של החוק והמדינה בהשפעותיו של הכיסא כעמדת עבודה ולמידה על תקינות ההיריון של האם העובדת. לעת עתה, כיוון שהפסיקה התקדימית של בג"ץ בזכותן של הקופאיות לשבת בכיסא ומחויבות ההימצאות של כיסא בעמדת העבודה תשנה במאה השנים הבאות את ההתייחסות הכלכלית לנזקי הישיבה בכיסא כעמדת עבודה ,למידה ותעבורה.
ספק גם אם מאה שנה של מחקר ענף בכל תחומי הגנטיקה יעלה ולו בדל מידע אמין על הגנטיקה של היציבה. כי יציבה זה לא תחום אקדמי העומד ברשות עצמו. אין פקולטה ליציבה.
אין מקצוע רב תחומי מתמיד של היציבה בפקולטה למדעי הטבע , ולכן אין מחקר של היציבה במדעי החיים, ההתנהגות, החברה והחינוך. רק פה ושם יוזמות קטגוריאליות הקשורות לעניין כזה או אחר, כמו חיי בית הספר או תחומי ספורט וחינוך גופני, חיילות פרט או ריקוד ואומנויות לחימה ורפואה משלימה ומדיטציה. אין קובץ מאגר מידע אקדמי עליו יוכל להישען המחקר הגנטי בבקשו אחר אינפורמציה על היציבה.
